שמאי ואח' נ' ה פניקס חברה לב י טוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

תובעים מס' 2 ו-3 (להלן: "המבוטחים") הינם הבעלים של רכב שבוטח על ידי נתבעת מס' 1 (להלן: "חברת הביטוח" או "החברה") לאחר אישור הפוליסה על ידי נתבעת מס' 2, ששימשה כסוכנות חיתום של חברת הביטוח (להלן: "סוכנות החיתום" או "הסוכנות"). פוליסת הביטוח בוטלה על ידי החברה במהלך תקופת הביטוח, ולא חודשה בסיומה. הרכב היה מעורב בתאונת דרכים, שבה נגרמו נזקים לו ולרכב נוסף שהיה מעורב בתאונה. תובע מס' 1, ששימש כסוכן הביטוח (להלן: "הסוכן"), פיצה את המבוטחים בגין חלק מנזקיהם. בתביעה זו עותרים התובעים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה ממעשים ומחדלים של הנתבעות שבגינם, לטענתם, לא היה הרכב מבוטח במועד האירוע.

הרקע העובדתי

ביום 9.2.06 מולאה למבוטחים הצעה לביטוח רכבם (להלן: "ההצעה" ו"הרכב") במשרדי הסוכן.

ביום 12.2.06 הונפקה פוליסת הביטוח, שתוקפה מיום 2.2.06 עד יום 31.12.06.

בהצעה הצהירו המבוטחים על תביעה אחת שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד תחילת הביטוח. הואיל והמבוטחים ביקשו להנות מהנחת היעדר תביעות, הם התבקשו להמציא אישור על היעדר תביעות, פרט לאותה תביעה שעליה הצהירו, בשלוש השנים שקדמו למועד תחילת הביטוח.

ביום 14.9.06 הוציאה חברת הביטוח תוספת לפוליסה, שבמסגרתה חויבו המבוטחים בפרמיה נוספת בסכום של 969 ₪ (להלן: "התוספת הראשונה" ו"הפרמיה הנוספת"). התוספת הראשונה הוצאה מאחר שלטענת חברת הביטוח אישורי היעדר התביעות שהתקבלו לא כיסו תקופה בת מספר חודשים מן התקופה הנדרשת, מיום 1.8.05 עד יום 1.2.06.

הפרמיה הנוספת לא שולמה, וביום 28.9.06 הוציאה חברת הביטוח מכתב התראה לפני ביטול הפוליסה למבוטחים, שהעתק ממנו מוען אל הסוכן.

ביום 31.10.06 שלחה החברה בדואר רשום מכתב המודיע על ביטול הפוליסה בדואר רשום. המכתב נשלח למבוטחים, והעתקו – לסוכן.

ביום 17.11.06 הוציאה החברה תוספת שניה לפוליסה, תוספת בגין ביטול הפוליסה, שנשלחה אל הסוכן.

ביום 31.12.06 פנה הסוכן אל החברה בבקשה לחדש את הפוליסה לשנת 2007 ולבטל את החוב הכספי שנותר לאחר ביטול הפוליסה.

הפוליסה לא חודשה.

ביום 28.1.07 היה הרכב מעורב בתאונת דרכים, שבה נגרמו נזקים לו ולרכב נוסף שהיה מעורב בתאונה.

בעקבות הנזקים שנגרמו לרכב האחר בתאונה הגישה איילון חברה לביטוח בע"מ תביעת שיבוב נגד המבוטחים, וניתן נגדם פסק דין שקיבל את התביעה (להלן: "תביעת איילון").

לטענת התובעים נגרמו למבוטחים נזקים בסכום של 135,585 ₪, שממנו שילם להם הסוכן סכום של 65,204 ₪.

גדר המחלוקת

כל אחד מן הצדדים טוען כי הנזקים שנגרמו הינם תוצאה של רשלנות של הצד שכנגד. התובעים טוענים כי הפוליסה בוטלה מחמת רשלנות של החברה ושל הסוכנות, דבר שהוביל לאי חידושה של הפוליסה לשנת 2007, וכתוצאה מכך לא היה הרכב מבוטח במועד התאונה. ואילו הנתבעות טוענות כי רשלנות של הסוכן ושל המבוטחים היא שהובילה לביטול הפוליסה כדין.

הצדדים חלוקים גם ביחס לשיעור נזקיהם של התובעים.

דיון והכרעה

ביטול הפוליסה